תקציר המבוא:

אודות המחבר

המחבר מספר על לימודיו בישיבות ליטא ועל הימלטותו מפולין (לודז') ערב השואה.

המבוא:

(עמוד 12)
עמ"י עש"ו
הקדמה

יתברך היוצר וישתבח הבורא אשר הגדיל לעשות טובה וחסד עמדי שהחייני וקיימני וזיכני להוציא לאור פרי עמלי שיגעתי כמה וכמה שנים ולקטתי לקוטי בתר לקוטי ואספתי כעמיר גורנה דברי חכמינו ז"ל והמפרשים הראשונים והאחרונים מגאוני וקדושי עליון שנאמרו על ספר תהלים מנעים זמירות ישראל דוד מלך ישראל חי וקיים זי"ע אשר הוא ספר הספרים אחרי חמשה חומשי תורתנו הקדושה שכנגדם מכוונים חמשה ספרי תהלים וכלהו רמזים וסודות נעלמים מכל התורה כמשרז"ל (זהר ח"א קע"ט סוף פ' וישלח) וז"ל תא חזי באלין שירין ותושבחן דקאמר דוד אית בהון רזין ומלין עלאין ברזי דחכמתא בגין דכולהו ברוח קודשא אתאמרו דהוה שרא רוח קודשא עליה דדוד והוה אמר שירתא ובג"כ כולהו ברזי דחכמתא אתאמרו, עוד שם (ח"ג רכ"ז פ' פנחס) דוד אעבר ליה לקליפה מלבוי וקטיל ליה הה"ד (מז' קט) ולבי חלל בקרבי ובגין דא זכה לנשבא רוח צפונית בכנור דיליה וכו' והוה מנגן ביה בכנור בד' מיני נגונים בשיר פשוט דאיהו י ובשיר כפול דאיהו יה ובשיר משולש דאיהו יהו ובשיר מרובע דאיהו הויה הא אינון עשר אתוון דעבד דוד לקבלייהו י' מיני תלים עכ"ל. קדושת ספר תהלים ידוע לכל ואין צריך ראיה, ברצוני רק להטעים את גודל חשיבות אמירה ולמוד תהלים ממאי דאיתא בב"ר פס"ח-יא, ופע"ד-יא, ובשוח"ט מז' קכ"ד, וז"ל השוח"ט (שם) שיר המעלות לדוד לולי ה' שהיה לגו יאמר נא ישראל, ישראל סבא, כתיב (בראשית כח) וישכב במקום ההוא אמר ריב"ל כאן שכב הא עשרים שנה שהיה בבית לבן לא שכב ומה היה אומר ט"ו שיר המעלות שבספר תהלים, ר' שמואל בר נחמני אמר כל ספר תהלים היה אומר מ"ט (מז' כב) ואתה קדוש יושב תהלות ישראל, ישראל סבא, עכ"ל. והנה מלבד מה שבכלל המאמר סתום וצריך ביאור עוד צריך להבין מאי הוקשה למדרש מה היה אומר, הלא יעקב אבינו ע"ה שהיה נעור בלילה ולא ישן רק שינת עראי בודאי היה לומד תורה כידוע שידע וקיים כל התורה כולה, ולע"ד אפ"ל כי יעקב אבינו ע"ה היה תמיד עומד ומתפלל להשי"ת שיצילהו מעשו הרשע ומצרותיו וכן צפה ברוה"ק צרות בניו כלל ישראל בגולה והתפלל עליהם אולם לא רצה להבטל מתורה בריבוי תפלה יותר מדאי לכך היה אומר תהלים שכולל תפלה ותורה גם תהלות ותשבחות להשי"ת כאחד, (ולריב"ל שאמר ט"ו שיר המעלות היה אומר, אפ"ל כי רוב ט"ו שיר המעלות נאמרו על יעקב אבינו ע"ה, מהרז"ו שם): עוד אמרו רבותינו ז"ל (ירושלמי שבת פט"ז הל"א, ומס' סופרים פט"ז-י. ובשוח"ט מז' כב) מאה וארבעים ושבע מזמורים שבתהלים כנגד שנותיו של יעקב אע"ה ומה טעם ואתה קדוש יושב תהלות ישראל (עיין ח"ג מז' כב "מנחם ישראל" הסבר ע"ז) וזה משאז"ל (שוח"ט מז' א) שהיה מבקש דוד שיהיו קורין בהם ונוטלין שכר עליהם כנגעים ואהלות, ומזה מוכח שבאמירה ולמוד תהלים נכלל תפלה ותלמוד תורה כאחד, ומכש"כ שאמירת תהלים הוא התעוררות לתשובה כידוע, ותשובה מקרבת את הגאולה כמשארז"ל (יומא פו ע"ב) אמר ר' יונתן גדולה תשובה שמקרבת (שמביאה) את הגאולה שנאמר (ישעי' נט) ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב מה טעם ובא לציון גואל משום דשבי פשע ביעקב, ומטעמא דלעיל בחרתי בלקוטי על תהלים דוקא.

(עמוד 13)
את ילקוטי הגדול הזה אשר בשם "אוצר תהלות ישראל" יקרא חלקתי לארבעה טורים, הטור הראשון, המקרא והתרגום עם נקודות וטעמים; הטור השני בשם "ילקוט מנחם" בו לקטתי וקבצתי כל מאמרי חז'"ל על תהלים המפוזרים בש"ס בבלי וירושלמי, ספרא, ספרי, תוספתא, מכילתא ומכל המדרשים, והזוהר וכו', בפרט את המדרש שוחר טוב על תהלים הבאתי בשלמות וסידרתיו ביחד עם כל מאמרי חז"ל לכל פסוק ופסוק על מקומו ועם מראה מקומות לכל מאמרי חז'"ל; בטור השלישי בשם "כנסת ישראל" הכנסתי את המפרשים העיקריים רש"י, רד"ק, אבן עזרא, ספורנו, מהר"ם אלשיך, בשלמות על כל פסוק ופסוק על המקום, ונוסף לזה הכנסתי ב"כנסת ישראל" לקוטי אמרים פנינים יקרים ממבחר דברי מפרשי התהלים ומהרבה ספרים קדושים מהם ספרים עתיקים יקרי המציאות שנאמרו על תהלים מהראשונים עד אחרון שבאחרונים אך ורק דנפקי מפומייהו דרבנן גאונים אדירי התורה צדיקים וקדושי עליון אשר מפיהם אנו חיים ובזכותם אנו קיימים; בטור הרביעי בשם "מנחם ישראל" הבאתי על מאמרי חז"ל ביאורים והסברים מגאוני ומאורי ישראל; את כל המאמרים העתקתי בלשון אומרם אם כי לפעמים הבאתי רק קיצור דבריהם בלשונם הם, את כולם קבצתי יחד וסידרתי לכל פסוק ופסוק השייך לו, רק מאלה המפרשים שהעתקתי את דבריהם בשלימות על כל המזמור סידרתי בסוף המזמור.

והנה אם כי רבים הם הליקוטים על תהלים וביחוד הגדיל לעשות הרב החסיד ר' אהרן ואלדין ז"ל בספרו היקר "מקדש מעט" אשר היה לי לעינים, אבל מקום הניחו לי להתגדר בו כי בעזהי"ת אני מוסיף ומגדיל היריעה ועולה בכמות ובאיכות על כל ליקוטי תהלים שיצאו לאור עד היום ושמו נאה לו "אוצר תהלות ישראל":
***
ואני נותן בזה שבח והודיה להשי"ת ותהלתו בפי על הטובה הכפולה ומכופלת למקום עלי שיעצני והראה לי בחלומי באשמורת הבוקר והנה אש גדולה מסביב לי ובני משפחתי ואני קפצתי ודלגתי את האש רק רגלי נכוו, הבנתי שהשי"ת ברחמיו וברוב חסדיו הראה לי אות מן השמים לעזוב את ארץ מגורי בגולה ועשיתי תיכף כל ההכנות לנסיעתי לא"י (אשר כבר בקרתי בה בפעם הראשונה לפני שלושים ואחת שנה), עזבתי את העיר לודז' בפולניה זמן קצר לפני השואה הנוראה וההשמדה האיומה אשר לא היתה כמוה בישראל שבה נספו ונהרגו על קדוש השם כמה וכמה רבי רבבות (כששה מליונים) מאחינו בני ישראל וביניהם כמעט כל בני משפחתי השם ינקום דמם מרוצחינו הנאצים ועוזריהם בפועל ימ"ש ומאלה שהסכימו בלבם למעשיהם של הרוצחים הנוראים. ואמרתי אל לבי באיזה זכות הצילני השי"ת והחייני אין זאת רק זכות התורה הקדושה עמדה לי אשר למדתי ותמיד החזקתי ותמכתי בה בעזהי"ת, כי מקטנותי גודלתי בין חכמים, נולדתי להורים מפורסמים ליר"ש באמת ובתמים בעיירה מאלטש (בפולסיה - רוסיה) אשר היתה מפורסמת כמקום תורה בישיבתה הגדולה שמיסדה היה הגאון האמיתי רבי זלמן סנדר כהנא שפירא זצ"ל, ואחריו המשיך הגאון האדיר רבי שמעון הכהן שקופ זצ"ל ראש ראשי הישיבות בזמנו, בישיבה הקדושה הזו קבלתי את תחילת חנוכי, (אחרי עזיבת הגר"ש שקופ זצ"ל את מאלטש ועבר לבריינסק נתקבל לאב"ד במאלטש ראש ישיבת לומזה הגאון רבי דוד טעבל דיינובסקי זצ"ל והחזיר העטרה ליושנה ביסדו שוב במאלטש ישיבה גדולה), ואח"כ למדתי בישיבת החפץ חיים בראדין ובישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה, ואחרי שנה וחצי חזרתי מסלובודקה לישיבת ראדין והוספתי ללמוד שם כמה שנים, ואז הוסמכתי להוראה בהיותי בשנת העשרים), בישיבת החפץ חיים בראדין למדתי עד תחילת המלחמה העולמית הראשונה אשר המלחמה ההיא היתה בעוכרי שלא זכיתי להיות מתופשי התורה שתורתם אומנתם, אם כי הצלחתי מאד בעסקי בעיר לודז' ונהייתי בעזהי"ת מגדולי הסוחרים העשירים (את עסקי הגדול וכמעט כל רכושי חיסלו הנאצים ימ"ש וזה מה שראיתי בחלומי שרגלי נכוו) וביתי היה בית ועד ללומדי תורה והכתובת הידועה לשלוחי מצוה עבור הישיבות הגדולות בפולניה, ועקב היותי הרבה שנים
(עמוד 14)
יושב ראש בית הכנסת הידוע ברחוב וידזבסקי 27/29 בעיר לודז' שנוסד ע"י הגאון המפורסם רבי אליהו חיים מייזל זצ"ל אב"ד לודז' אשר בית הכנסת ההוא היה גם המרכז והמשפיע הרוחני לכל היהודים יוצאי ליטא בלודז' ומשום זה יכולתי והייתי בעזהי"ת גם מהמעשים למען הישיבות הגדולות והקדושות בפולניה. כל מה שאני מספר כאן קושט דברי אמת בלי שום דמיון והגזמה הוא גם להגיד ולפרסם ברבים חסדי השי"ת כי לא תמנו, ומובטחני כי השי"ת היודע תעלומות העמידני והשאירני בחיים כדי שאוכל לשוב לפעול ולעשות למען תורתנו הקדושה שהיא מקור חיינו ורוח אפינו. ומכיון ועקב ההשמדה הנוראה בגולה נאבדו ונשמדו גם חלק חשוב מספרי הקודש ונהיו יקרי המציאות כיום מצאתי לנכון וכדבר בעתו ללקט ולאסוף כל מרגניתא טבא מדברי רבותינו ז"ל שנאמרו בכל דור ודור על ספר תהלים ולרכזם במקום אחד, ואין אני מבקש בזה עטרה להתעטר בה או קרדום לחפור בו אלא כוונתי לזכות את הרבים ובזכות זה אבנה גם אנכי וזכות הרבים יהיה תלוי בי ויהיה לי לזכרון לפני ה' תמיד.

וכדי שלא יטעו המעיינים בספרי זה כי יחשבוני לבקי בחדרי תורה וגברא רבא, אבל באמת מכיר אני מך ערכי ומיעוט ידיעותי בתורה, ובאמת נעזרתי בליקוטי זה בספרי עזר ובכמה ליקוטים על תהלים וביחוד בספר היקר "מקדש מעט" שהזכרתיו לעיל לטובה ולברכה. וכל המקורות שמהם שאבתי ציינתי על המקום שמם ורק בהתחלת החלק הראשון בטור "מנחם ישראל" נשמטו בטעות המקורות אבל נלקחו ע"פ רוב מס' יבקש רצון וביאור הרא"ם על שוח"ט. ואפריון נמטי לי' להרב הגאון החסיד כש"ת ר' שמואל הלפרין שליט"'א מבני ברק שזיכה אותנו והוציא לאור מחדש הספר היקר והקדוש פי' על תהלים מהרב מהר"י יעבץ החסיד הדורש זצוק"ל ממגורשי ספרד, והרבה מאמרים העתקתי משם, השי"ת יאריך לו ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים ויזכה לראות בביאת הגואל בב"א.

מובטחני כי האוצר הזה יהיה אי"ה לתועלת גדול ללומדי תורה ביחוד לדורשי תהלות ברבים, ומאד רצוי שיתיסדו ויתרבו בישראל חבורות לומדי תהלים ביחוד בעת צרה זו שרגשו גוים סבונו גם סבבונו ונועצו לב יחדיו אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד ח"ו, אבל זכות תורתנו הקדושה וארצנו הקדושה וזכות אמירת ולמוד תהלים יעמוד לנו אחינו בני ישראל וגם אני וב"ב בתוכם שיקויים בנו מקרא שכתוב אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלהינו נזכיר וגו' ואנחנו קמנו ונתעודד, ונזכה כולנו יחד עם כל ישראל בתפוצות בגולה לגאולה שלמה בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו:

רפאני ה' וארפא הושיעני ואושע כי תהלתי אתה לפ"ק.
כ"ד המתאבק בעפר רגלי חכמים תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם
ישראל מנחם מנדל בלאמו"ר ירוחם פישל זצוק"ל סחרוב